למנוע את ההשפעות המזיקות של הדליות: כיבים ברגל, אקזמה ורידית, דלקת ורידית. לשפר את האסטטיקה של הרגליים. להקל על רגליים כבדות, התכווצות שרירים. לטפל בבצקת.

יעדה של הסקלרוטרפיה היא לסלק את הצירים הפגומים (בדליות, הדם אינו זורם הוא נקווה) כדי להוביל את הדם לכיוון הורידים הבריאים… היא כמובן לא גורמת הופעתה של דליות חדשות. לצערנו אי-ספיקה-ורידית היא מחלת שמתפתחת.

מדובר ברוב המקרים על aetoxisclerol גם בצורה של קצף. משתמשים בו בעולם כולו כבר שנים רבות.

לכל תרופה יש תופעות לוואי, אבל מאוד חשוב להעריך את סיכון (שהוא מאוד נמוך) מול התועלת של הטיפול. אין ספק שעדיף לטפל בדליות מלהשאר בלי טיפול. תזכורת: מחלת אי ספיקת ורידית היא לא רק בעייה אסטטית, קיים גם סיכון רפואי. וכמובן שהטיפול אמור להתבצע על ידי רופא מומחה בעל נסיון רב.

ודאי שלא!! הסיכון לקבל קריש בדליות במשך ההריון הוא מאוד גבוה (superficiel vein thrombose) ועלול לגרום לעיתים רחוקות לקריש בוריד הפנימי (profonde vein thrombose) ולכן מדובר על סכנת חיים!

להמשיך פעילות יומית רגילה. להימנע משיזוף באזור של ההזרקה (זה גורם לפיגמנטצייה באזור הזריקה). ספורט לא מומלץ במשך יום עד שבועיים לפי גודל של הוריד המטופל. מותר לטוס שבוע אחרי הטיפול.

לא אם מדובר על טיפול בנימים. כן אם זה דליות, מ-3 ימים עד שבועיים לפי חשיבות הטיפול.

כן! מחלת הורידים לא נעצרת. היא מתפתחת בהתקפים לכן מחייבת השגחה שנתית.

כמובן! העור והרקמות שבירים יותר אצל מבוגרים מאשר אצל צעירים והסיבוכים תכופים יותר. ולכן חובה לטפל בדליות.